לחץ להגדלה
תחיה וכרמל
לחץ להגדלה
תחיה , רינת, כרמל ונתאי
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
עופר טרנר הדליק/ה נר לזכרה ב-09/01/2015: "הזמן עובר ואת חסרה".
 
מאיר ברבי הדליק/ה נר לזכרה ב-14/07/2013: "בהתרגשות גדולה אני מדליק נר לזכרה של נערה/אישה שהכחרה אותי והכירה בי!".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר תחיה בן מאיר, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר תחיה בן מאיר, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
 
"כשאנחנו נותנים מעצמנו, אנחנו אוהבים את האדם שהשקענו בו מעצמנו, כי יש לנו חלק בו, ובו התפשטה עצמותנו"( מכתב מאליהו, הרב דסלר)

אתר זה נבנה לזכר יקירתנו הבלתי נשכחת, אהובת ליבנו, תחיה בן מאיר ע"ה. תחיה נולדה בה' תשרי תשכ"ט (27/9/1968) בראשון לציון, ונפטרה בפתאומיות וללא עת בט"ו טבת תש"ע( 31/12/2009). בת 41 היתה במותה.  

תחיה גדלה בבית דתי- לאומי בראשון לציון להוריה, דוד וזהבה טרנר. הבית בו גדלה והתפתחה יחד עם אחיה הבכור, עופר, ואחיה הצעיר, אריאל, חינך באור ואהבה לערכים של שמחה, אחריות, חסד, אהבת התורה והמצוות, העם והארץ. בילדותה למדה תחיה בבית ספר הממ"ד "סיני" ולאחר מכן באולפנת בנ"ע "צפירה". 

תחיה היתה סמל לשמחת חיים מתפרצת ונתינה ללא גבולות. עוד מילדותה בלטו אצלה תכונות יחודיות של רצון עז ל"בלוע" את החיים וחוש מיוחד לאסתטיקה ונוי. חוש זה יצר אוספים רבים שביטאו את יכולתה הנדירה לשים לב לכל פרט, אדם או חפץ, ומיקומו בסביבה. מילדות התמקדה תחיה באהבת הצילום וביכולת נדירה לראות דברים שאחרים לא רואים ולאתר אנשים, חפצים ונוף במצבים יחודיים. תחיה יצרה קשר עמוק עם כל אדם שפגשה ולו לזמן קצר. היא השאירה אצל כל אחד חותם עצום ועולם מלא של חוויות וריגושים.  מעגלי החברות שיצרה היו אין סופיים. בכל אדם מצאה שותף, בכל אדם מצאה יחוד ומיוחדות.

בנערותה היתה פעילה  בולטת בסניף "בני עקיבא" בראשון לציון שם הביאה לידי ביטוי את יכולת ההנהגה והמובילות בהם התברכה ואת כח החסד והנתינה שאפיינו אותה. ערכים אלה עמדו לנגד עיניה גם בהחלטתה להתנדב במסגרת השירות הלאומי לעבודה עם עוורים ב"בית חינוך לעיוורים" בירושלים. במוסד יחודי זה שבתה את ליבם של החניכים ושל הצוות החינוכי כולו ויצרה קשרים שנשארו במלוא עוצמתם שנים רבות לאחר מכן. לא פלא, כי תחיה בחרה בתחום הריפוי בעיסוק כתחום לימודיה האקדמאיים ועיסוקה המקצועי. תחיה ראתה בתחום הריפוי בעיסוק שילוב מרתק בין הטיפול בילד והתפתחותו יחד עם הרגישות והתבונה בשילוב ההורים והמשפחה כחלק בלתי נפרד ממכלול הטיפול על היבטיו הפיזיים והרגשיים כאחד.

במהלך לימודיה הכירה את מאיר. השניים נישאו בט"ו בשבט תשנ"ב(19/1/1992) והתגוררו בירושלים, עיר שתחיה אהבה עד בלי די ומצאה בשביליה יופי, קדושה וחדשנות. תחיה החלה לעבוד כמרפא בעיסוק בבי"ח השיקומי "אלי"ן" לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה העברית. עבודה זו חייבה מקצועיות ורגישות מירביים. במהירות זכתה להערכה  מלאה של הילדים והצוות המקצועי כאחד. לתחיה ומאיר נולדו  בירושלים שתי בנות: רינת ועדי. 

בשנת 1997 עברו תחיה ומאיר להתגורר במודיעין. במודיעין באו לידי ביטוי במלוא העוצמה יכולותיה החברתיות הנדירות של תחיה והססגוניות יוצאת הדופן בה ניחנה. תחיה הפכה לדמות דומיננטית ומרכזית בהווי הקהילה הדתית בעיר המכבים המתחדשת ובקהילות "צעירי מודיעין" ו"יקיר אפרים". במאור פנים, חיוך תמידי ואנרגיה בלתי נדלית, ידעו כולם כי ניתן להתייעץ איתה בכל נושא וענין ולהנות מהמבט החדשני, המקורי, האופטימי שלה על החיים. רבים רבים נעזרו בחוש האסתטיקה וההתאמה הנדירים של תחיה. תחיה התפרסמה גם בזכות האוספים הרבים שאספה ונהנתה לטפח: אוסף של מאות מגנטים מלמעלה מ- 50 מדינות בעולם, אוסף תרנגולות, אוסף קופסאות פח ואוספים נוספים. אבל יותר מכל אספה תחיה- חברים. תחיה אהבה לבלות, לגלות עולמות חדשים. סקרנותה לא ידעה גבולות. היא מצאה ענין בכל דבר, וברגע שרעיון חדש צץ בדמיונה הפורה- היא מימשה וביצעה אותו מיידית. ללא היסוסים מיותרים.  

עם המעבר למודיעין החלה תחיה את עבודתה ב"טף לטף"- מרכז להתפתחות הילד בקרית ספר(מודיעין עילית). תחיה היתה הרוח החיה במקום עבודתה. מקצועיותה, רגישותה וכישוריה הפכו לשם דבר והורים רבים באזור דרשו כי ילדיהם יהיו מטופלים רק ע"י תחיה. שמה של תחיה הפך לשם נרדף להשקעה ומסירות מקצועית ואישית לילדים והוריהם, אהבה וחברות אמת עם חבריה לצוות העובדים.

בשנת 1998 התגלתה אצל תחיה מחלה אוטואימיונית(מערכת חיסונית)נדירה המתפרצת בפתאומיות, ללא כל התראה,  וגורמת לפגיעה במערכת הדם. המחלה מטופלת ע"י תהליך של החלפת הפלזמה בדם. תחיה לא נתנה למחלה זו לפגוע ולו במקצת בקצב חייה המסחרר והססגוני וראתה במחלה מפגע זמני עימו תתמודד בקלות. בשנת 2000 נולדו לתחיה ומאיר תאומים פגים בת ובן: כרמל ונתאי. למרות שהלידה המוקדמת לוותה בהתפרצות נוספת של המחלה, תחיה אזרה כוחות ותוך כדי התמודדות חוזרת עם המחלה הצליחה לדאוג ולטפל בתאומים בגבורה, אצילות ושמחת חיים.
 
בעשור האחרון לחייה המשיכה תחיה להתפתח מקצועית ובה בעת לגדל במסירות, אהבה ולב ענק משפחה לתפארת. לתחיה היה מושג מוביל שהיה לה לדרך חיים: "לקבל את הילדים". היא היתה מסורה עד בלי די לילדיה ובעלה וראתה במשפחה את אבן המסד של חייה. במקביל הפכה למוקד עליה לרגל לכל מי שחיפש מילה טובה של עידוד, חום, אהבה ועצה טובה. חיוכה התמידי הפך ל"סימלה המסחרי". תחיה ניצלה כל רגע עד תום. מצד אחד בסדר מופתי ובד בבד עם ספונטיות סוחפת ומרגשת. מעגליה החברתיים התרחבו כל העת. בכל אחד מצאה חבר, מכר, שותף. היא היתה עבור בני המשפחה, הגרעינית והרחבה, היוזמת, בעלת הרעיונות וביצועם, העין מאחורי העדשה. לכל אלה ורבים אחרים היתה אבן שואבת ליוזמות, לארגון אירועים משמחים ועיצובם ולמילה טובה בכל עת שמתבקשת.

בשנה האחרונה לחייה החלה תחיה למכור מוצרי יודיאקה של האומנית דורית קליין. באמצעות עיסוק נוסף זה הצליחה תחיה להגשים עוד חלום: לחבר בין אהבתה האדירה לכל אדם באשר הוא, לאהבתה ליצירתיות, דמיון, יוזמה, אסתטיקה ומורשת ישראל.  חוש ההתאמה הנדיר שלה משך אליו רבים. באמצעות מוצר קטן וצנוע הצליחה תחיה להביא הרבה אור, יופי ושמחה לבתים רבים. 

ביום ה', י"ד טבת תש"ע(31/12/2009), התפרצה המחלה שוב. תחיה, כהרגלה, לא התרגשה יתר על המידה. טרם נסיעתה לבית החולים "שיבא" בתל השומר התעקשה ל"קבל את הילדים" ולהספיק להכין מטעמים לכבוד האורחים שהזמינה, כהרגלה, לשבת. במהלך הטיפול בבית החולים פיתחה תחיה תגובה קיצונית וחריגה ביותר לטיפול ונפטרה בפתאומיות עם רדת החשיכה בליל ט"ו בטבת תש"ע.

מאות ליוו אותה בדרכה האחרונה ביום ו', ערב שבת קודש, שבת פרשת "ויחי". מעגל ענק של משפחה וחברים שתחיה ריכזה סביבה במהלך חייה. כולם נקבצו ובאו לה. המומים, כואבים ודואבים. 

ביום השלושים למותה התכנסנו, בבית העלמין במודיעין, ליד מצבת קבורתה עליה נכתב: "תחיה בן מאיר, בת לדוד יצחק וזהבה טרנר. רעיה ואם מסורה. חיה את חייה בשלמות, באהבת ה' ואדם, עשות חסד וטוב לבב".

נזכור אותה לעד.
יהי זכרה ברוך.
תהי נשמתה צרורה בצרור החיים. אמן.

כתבה על פרויקט "מחנה תחיה" לשבטי יובל בבני עקיבא - מחנה קיץ לילדים עם צרכים מיוחדים  / מאיר בן מאיר (בעלה)


 המשך

כתבה בעיתון גרוסלם פוסט - The Human Spirit: August Challenges  / עופר טרנר (אח)


 המשך

דברים לערב הזכרון 4 שנים / נחמה בן מאיר (גיסה)    לקריאה
דברי לערב הזכרון - 4 שנים / מאיר בן מאיר (בעלה)    לקריאה
דברים לזכרה של תחיה 17.12.13 / רושי מועלם (חברה)    לקריאה
דברים לזכרה של תחיה - ארבע שנים / אריאל טרנר (אח)    לקריאה
דברים לזכרה לאחר 4 שנים / עופר טרנר (אח)    לקריאה
 
לקריאת דברים נוספים לזכרה לחץ כאן  להוספת דברים לזכרה לחץ כאן 
קטע מיומנה של תחיה ב"מסע החיים" לפולין- אפריל 1988  

יום שני א' ניסן תשמ"ח                                                      18.4.88



 חוזרים לארץ- היום בבוקר משה הסתובב בחדר אוכל עם ספר תורה עטןף, אבל היתה לו רק ידית אחת, מסתבר: אתמול הוא ונילי נסעו לבקר בעיירה של סבא וסבתא שלו וחפשו שם יהודים. הם הגיעו לבית של יהודי אחד, שוחחו איתו. משה תיאר אותו כיהודי ללא מראה יהודי כלל, ונשוי לגויה. לפני שהם הלכו הם שאלו אותו אם יש לו איזה ספר יהודי או משהו כזה, הוא ענה שבידו חצי ספר תורה. הם הבינו שמדובר בחומש או משהו כזה, אבל אותו אדם הגיע עם חצי ספר תורה פשוט ספר תורה גדול ומקלף ומסתבר שהוא קנה את זה מרוכל ומחצי של ספר תורה תפר ארנקים. מרגש ביותר. מה עוד שספר התורה נגמר בדיוק בפרשת "שמיני" וזו בדיוק פרשת השבוע, אין מקרה! זה פשוט מדהים איך דברים מתגלגלים.



 ב- 10:45 אנחנו על מטוס "אל על" מתרגשים כמו אני לא יודעת מה. כולם מחכים לאיזה עיתון לשמוע מה קורה בארצנו.



 ב- 3:45 המטוס נגע באדמה. כולם מתרגשים ושרים. כן, אנחנו בארץ. נכנסים לבנין. בא לי לצעוק לכל האנשים: יש לנו מדינה. מבינים את זה?

כתבה שנכתבה ע"י תחיה בנושא חשיבות משחקים להתפתחות הילד  
http://www.baduk.co.il/articles/article.phtml?id=19
 
לקריאת דברים נוספים מפרי עטה לחץ כאן 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©